ישנן שתי תכונות כאילו מנוגדת של הרבה מהדמויות שפגשתי הן בתוכי והן בעבודה עם אנשים אחרים. לכל תכונה כמובן צריך פוסט נפרד אבל כרגע אני כותב אותם ביחד.
תכונה אחת היא שדמויות רוצות להתגלות.
ברגע שדמות מרגישה שהיא רצויה (ולעתים גם אם לא) אז היא מנסה להתגלות. היא שמיחה להתגלות, היא שמחה שמכירים בה, ש"נותנים לה את הכבוד המגיע לה"
תכונה שנייה - דמויות רוצות להישאר דבוקות לאדם ולזהות את עצמם אתו
הרבה פעמים אני רואה שדמויות מנסות להשאר דבוקות לאדם וחושבות את עצמם כחלק מהאדם עצמו. מכיוון שדרך המימוש של דמויות בעולם הם גם דרך בני אדם הדמויות, במיוחד אם הם ארכיטיפיות (ולא רק) הן מנסות להישאר דבוקות לאדם, כאלו שרק כך הן יכולות לשרוד.
לעתים הן מחזיקות את עצמם כל כך צמודות לאדם עצמו כך שלכאורה הן הוא ובמיוחד הוא זה הן.
דמויות מסוימות כל כך לא רוצות להיפרד מהאדם, להרגשתי בגלל שהן מרגישות שאם הן תפרדנה ממנו, אז לא יהיה להן קיום עצמי. כלומר זה סוג של טפילות שהיכולת שלהן לשרוד תלויה בזה שהאדם תלוי בהם. כאילו שהן רוכבות עליו (בתוכו).
התפתחות
שתי התכונות הללו נראות כהפוכות אבל למעשה לדעתי הן לא הפוכות. בהתחלה הדמויות (חלק מהן) רוצות להשאר דבוקות לאדם כי כך יש להן קיום. ברגע שהאדם או מי שעובד איתו מאפשר להם חייים משל עצמם אז הן יכולות להתגלות כפי שהן. כלומר ברגע שמקשיבים להן ומסכימים לקיום העצמאי שלהן הן כאילו קופצות מתוכו ומתגלות, בשמחה רבה.
תכונה אחת היא שדמויות רוצות להתגלות.
ברגע שדמות מרגישה שהיא רצויה (ולעתים גם אם לא) אז היא מנסה להתגלות. היא שמיחה להתגלות, היא שמחה שמכירים בה, ש"נותנים לה את הכבוד המגיע לה"
תכונה שנייה - דמויות רוצות להישאר דבוקות לאדם ולזהות את עצמם אתו
הרבה פעמים אני רואה שדמויות מנסות להשאר דבוקות לאדם וחושבות את עצמם כחלק מהאדם עצמו. מכיוון שדרך המימוש של דמויות בעולם הם גם דרך בני אדם הדמויות, במיוחד אם הם ארכיטיפיות (ולא רק) הן מנסות להישאר דבוקות לאדם, כאלו שרק כך הן יכולות לשרוד.
לעתים הן מחזיקות את עצמם כל כך צמודות לאדם עצמו כך שלכאורה הן הוא ובמיוחד הוא זה הן.
דמויות מסוימות כל כך לא רוצות להיפרד מהאדם, להרגשתי בגלל שהן מרגישות שאם הן תפרדנה ממנו, אז לא יהיה להן קיום עצמי. כלומר זה סוג של טפילות שהיכולת שלהן לשרוד תלויה בזה שהאדם תלוי בהם. כאילו שהן רוכבות עליו (בתוכו).
התפתחות
שתי התכונות הללו נראות כהפוכות אבל למעשה לדעתי הן לא הפוכות. בהתחלה הדמויות (חלק מהן) רוצות להשאר דבוקות לאדם כי כך יש להן קיום. ברגע שהאדם או מי שעובד איתו מאפשר להם חייים משל עצמם אז הן יכולות להתגלות כפי שהן. כלומר ברגע שמקשיבים להן ומסכימים לקיום העצמאי שלהן הן כאילו קופצות מתוכו ומתגלות, בשמחה רבה.
